ב"ה   ה תשרי התשע"ח (25.09.2017)
אודותינו         תרומה         צור קשר
 


בית חב"ד סרי לנקה


מדורי יהדות


סרי לנקה - מידע


אמרה חסידית


פרסומת

|
שתפו:  
ראשי » תוכן » סרי לנקה » מידע כללי


אודות סרי לנקה
ים צלול ונופי בראשית קדומים, מגוון עשיר של צמחים ובעלי חיים, קניות זולות בשפע, ריזורטס למפונקים, אתרי מורשת של אונסק"ו. היהלום של הודו...

מרקו פולו הגדיר את סרי לנקה כאי הטוב ביותר בעולם בהשוואה לאיים אחרים בגודל שלו, וסביר להניח שאחרי ששהו כאן זמן מה, תסכימו איתו. מה אתם אוהבים? חופי רחצה? רצועת החוף שמדרום לקולומבו עטורה דקלים עד להיכן שהעין מגעת. תרבות? נסו את מחולות קנדימן, מצעד של פילים או ריקודי מסכות שדים. אתרי עתיקות? בערים אנוראדהאפורה (Anuradhapura) ופולנארווה (Polonnaruwa) תמצאו שפע של מבנים מרתקים, שיספקו כל ארכיאולוג חובב.

ופרט לכל אלו, סרי לנקה ידועה, ובצדק, בעושר עצום של אתרי טבע. צאו אל הגבעות כדי להימלט מהחום המעיק במישור, ותגלו כי הנוף החופי מתחלף בגבעות משתפלות, שבחלקן הגדול מכוסות מטעי תה. האי כולו הומה בציפורים מקסימות, ואין זה נדיר לראות חיות נדירות כגון פילים ונמרים. ואם כל זה אינו מספיק, התושבים כאן מסבירי פנים, האוכל נפלא והעלויות זעומות.

תעודת זהות:


שם מלא: הרפובליקה הסוציאלית דמוקרטית של סרי לנקה

שטח: 66,000 קמ"ר

אוכלוסייה: 19 מיליון נפש (גידול שנתי: 1.04 אחוזים)

בירת המדינה: קולומבו (אוכלוסייה: שני מיליון נפש)

תושבים: 74 אחוז סינהאלים, 18 אחוז טאמילים, 7 אחוזים מורים ואחוז אחד אחרים

שפה: סינהאלה, טאמיל, אנגלית

דת: 69 אחוז בודהיסטים, 15 אחוז הינדים, 8 אחוזים מוסלמים, 8 אחוזים נוצרים

צורת ממשל: דמוקרטיה

פרופיל כלכלי


תוצר מקומי גולמי: 48.1 מיליארד דולר

תוצר מקומי לנפש: 2,500 דולר

צמיחה שנתית: 4.7 אחוזים

אינפלציה: 9.3 אחוז

תעשיות עיקריות: עיבוד גומי, תה, קוקוס ותוצרת חקלאית אחרת; ביגוד, בטון, דלק, זיקוק, טקסטיל, טבק, אורז, קנה סוכר, תבואה, תבלינים, תה, גומי, קוקוס; חלב, ביצים, עורות, בשר בקר

שותפי סחר עיקריים: ארצות הברית, בריטניה, גרמניה, יפן, סינגפור, הודו, אירן, טייוואן, בלגיה, הונג קונג, סין, דרום קוריאה

סביבה:


צורתה של סרי לנקה מזכירה דמעה ענקית הזולגת מהקצה הדרומי של תת היבשת ההודית הגדולה. היא מופרדת מהודו על ידי מיצר פאלק (Palk Strait), בן 50 הק"מ, אף שיש שרשרת של איי אלמוגים קטנים, המכונים 'גשר אדם' (Adam's Bridge - 'גשר אדם'), ויוצרים כמעט גשר יבשתי שתי הארצות. אורכה של סרי לנקה 350 ק"מ בלבד, רוחבה המרבי 180 ק"מ, והיא שווה פחות או יותר בגודלה לאירלנד, לווסט וירג'יניה או לטזמניה שבאוסטרליה.

על המחצית הדרומית של האי חולש אזור הררי יפהפה. המחצית הצפונית כוללת מישור גדול, המשתרע מקצה האזור ההררי עד חצי האי ג'אפנה (Jaffna). ההר הגבוה ביותר הוא פידורוטאלאגאלה (Pidurutalagala; 2,524 מ'), שליד נוארה אלייה (Nuwara Eliya), והנהר הארוך ביותר הוא מאהאוולי (Mahaweli), שזורם ממרכז המדינה ונשפך אל האוקיאנוס ההודי בטרינקומאלי (Trincomalee). חופי הרחצה הטובים ביותר נמצאים בקו החוף הדרום-מערבי, בקו החוף הדרומי ובקו החוף הדרום-מזרחי.

עצי הובנה, עצי טיק וסחלבים מרהיבים ביופיים גדלים ביערות הגשם העבותים שבדרום-מערב המדינה. עשבי בר, רודודנדרון ויערות דלילים הם הצמחייה העיקרית ברמות הקרירות, בעלות הלחות הגבוהה, ואילו באזורים הצחיחים בשצפון מצליחים לשרוד רק שיחים ועשבי בר. יש בסרי לנקה שפע של בעלי חיים, ביניהם נפוצים במיוחד הפילים, ויש גם נמרים, איילים, קופים, דובי הימליה, חזירי בר, נחשי קוברה, תנינים וצבים. האי משמש בית גידול עונתי חשוב לציפורים נודדות, ביניהן ציפורי הפלמינגו, שמגיעות להעביר את החורף בלגונות, בביצות ובשמורות הציפורים. הזמן הטוב ביותר לצפות בציפורים בסרי לנקה הוא בין ינואר לאפריל.

סרי לנקה היא מדינה טרופית טיפוסית, עם עונה יבשה ועונה גשומה, אבל את התמונה מסבכת מעט העובדה שהיא מושפעת על ידי שני מונסונים כל שנה: בעונת יאלה (Yala - מאי עד אוגוסט) המונסון הדרום-מערבי מביא גשם לדרום האי, למערבו ולמרכזו; בעונת מאהה (Maha - אוקטובר עד ינואר) המונסון הצפון-מזרחי מביא גשם לצפון האי ולמזרחו. הטמפרטורות באזורי החוף הנמוכים גבוהות בכל חודשי השנה, אבל הן צונחות במהירות ככל שפני הקרקע עולים ונמוכות יותר באזור ההררי, שם נדמה ששורר אביב נצחי. הטמפרטורות הגבוהות ביותר נרשמות בחודשים מרץ עד יוני, ואילו נובמבר עד ינואר הם בדרך כלל החודשים הקרים ביותר בשנה. כמויות הגשמים גדולות במיוחד בדרום, בדרום מערב וברמות שבמרכז האי; צפון וצפון-מרכז האי יבשים מאוד. הזמן הטוב ביותר לבקר במערב האי, בחוף הדרומי ובאזור ההררי הוא בין דצמבר למרץ. אל החוף המזרחי הכי כדאי להגיע בין מאי לספטמבר.
 

היסטוריה:


המתיישבים הראשונים בסרי לאנקה היו בני ודה (Veddahs) הנוודים. אגדה קושרת בינם לבין היאקהה (Yakkhas), שדים שנכבשו על ידי הסינהאלים בסביבות המאה החמישית או השישית לפני הספירה. מספר ממלכות סינהאליות, ביניהן אנוראדהאפורה (Anuradhapura) שבצפון, הכו שורש באי במהלך המאה הרביעית לפני הספירה. הבוהיזם הובא לסרי לנקה במאה השלישית לפני הספירה, על ידי מאהינדה, בנו של הקיסר ההודי אשוקה, בן שושלת מאוריה, ועד מהרה הפך לדת העיקרית ולמוקד של רגשי לאמנות חזקים וחיוביים. אבל ממלכת אנוראדהאפורה לא היתה חסינה בפני אויבים: פלישות חוזרות מדרום הודו, במהלך 1,000 השנה הבאות, גררו את סרי לנקה לסדרה אינסופית של מאבקי כוח בין שושלות שונות. האיום של פלישה מבחוץ נפסק לבסוף בשנת 1070, כאשר המלך ויג'איאבאהו הצליח להניס את בני שושלת צ'ולה הדרום-הודיים והקים עיר בירה חדשה בפולונארואה (Polonnaruwa). עיר הבירה שגשגה במשך יותר ממאתיים שנה, בעיקר תחת המלך פאראקראמאבאהו, שהפך אותה לאחת הערים הנפלאות באסיה כולה. למרות זאת חודשו ההתקפות ההודיות, ופולונארואה נפלה בשנת 1215.

הפורטוגלים הגיעו לקולומבו בשנת 1505 וביססו מונופול על הסחר חשוב בתבלינים ובקינמון. עד שנת 1597 הצליחו הקולוניאלים הפורטוגלים להשיג שליטה רשמית על האי. עם זאת, הם נכשלו בניסיונם לחסל את הממלכה הסינהאלית החזקה בקאנדי (Kandy), שבשנת 1658 הצליחה לגייס את עזרת ההולנדים לגרש את הפורטוגלים מן האי. ההולנדים התעניינו בסחר וברווחים יותר מאשר בדת או באדמה, אף שגם הם ניסו ללא הצלחה להכפיף את ממלכת קאנדי תחת שליטתם. כאשר הגיעו הבריטים, בשנת 1796, הציגו ההולנדים התנגדות חלושה בלבד. הבריטים הצליחו לצמצם את כוחה של ממלכת קאנדי ובשנת 1815 הפכו לכוח האירופי הראשון ששלט בכל שטחי האי. מטעי קפה, תה, קינמון וקוקוס צצו בכל מקום (פועלים טאמילים הובאו מדרום הודו כדי לעבוד בהם) והאנגלית הוכרזה כשפה הרשמית.

סרי לנקה, או ציילון כפי שעדיין נקראה אז, זכתה בשנת 1948 בעצמאות, כדומיניון במסגרת חבר העמים הבריטי. הממשלה הראשונה אימצה מדיניות סוציאליסטית, חיזקה את השירותים הסוציאלים ושמרה על כלכלה חזקה, אבל גם שללה את זכויותיהם של 800,000 עובדי המטעים הטאמילים. בשנת 1956 נבחר הלאומן הסינהאלי, סולומון באנדאראנאיקה (Solomon Bandaranaike) לראש ממשלה. הוא תמך בהעברת חוק 'סינהאלה בלבד', שלפיו הוכרזה הסינהאלית כשפה הלאומית, ועל ידי כך הובטחו המשרות הטובות לסינהאלים. חוק זה נועד בחלקו לתקן את חוסר האיזון שנוצר בין הרוב הסינהאלי לבין האליטה הנוצרית, המשכילה ודוברת האנגלית. עם זאת, הוא הכעיס את המיעוט הטאמילי ההינדי, שהחל לתבוע שיטת ממשל פדראלית, עם מידת אוטונומיה רבה יותר לאזורים הטאמיליים, שבצפון האי ובמזרחו.

הסכסוכים האתניים והדתיים של סרי לנקה החלו באותה תקופה, והן הלכו וגברו כאשר החריפה התחרות על מקומות עבודה. באנדאראנאיקה נרצח על ידי נזיר בודהיסטי בשנת 1959, כאשר ניסה לפשר בין שתי הקהילות. את מקומו תפסה אלמנתו, סירימאבו, שהפכה לאישה הראשונה בעולם שכיהנה כראש ממשלה. היא המשיכה במדיניות הסוציאליסטית של בעלה, אבל הכלכלה הידרדרה מרע לרע ביותר. מרד שאורגן בצורה לקוייה על ידי המפלגה הסינהאלית המאואיסטית JVP, בשנת 1971, גרם למותם של אלפי בני אדם. שנה אחת לאחר מכן, הוכרזה המדינה כרפובליקה והשם סרי לנקה נקבע כשמה הרשמי.

בינתיים, המשיכה הכלכלה להתדרדר והתסיסה בקרב הטאמילים בצפון הלכה וגברה. בחוקת 1972 ניתנה לבודהיזם עליונות רשמית כדת מדינה, והופחת מספר המקומות השמורים לטאמילים באוניברסיטה. כאשר התסיסה האזרחית הובילה למצב חירום באזורים הטאמיליים, הפכו אנשי המשטרה והצבא, רובם סינהאלים וחסרי משמעת, לאויב בעיניהם של טאמילים צעירים, שהחלו להילחם להשגת מדינה טאמילית עצמאית. ג'וניוס ריצ'ארד ג'איווארדין (Junius Richard Jayewardene) נבחר בשנת 1977 וקידם את ההכרה בטאמיל כ'שפה הלאומית' באזורים הטאמיליים של סרי לנקה. הוא גם העניק לטאמילים סמכויות ממשל גדולות יותר, אבל למרות זאת האלימות ופעולות התגמול, בין כוחות הביטחון לבין הצעירים הטאמיליים, יצאו מכלל שליטה.

כאשר בדלנים טאמילים, המשתייכים לארגון הטרור LTTE (Liberation Tigers of Tamil Eelam), טבחו כוח סיור צבאי, בשנת 1983, יצא אספסוף סינהאלי למסע נקמה בן יומיים, שבו הרגו כמה אלפי טאמילים ושרפו ובזזו את רכושם. זו היתה נקודת האל-חזור וטאמילים רבים העתיקו את מגוריהם צפונה, לאזורים בעלי רוב טאמילי, בעוד סינהאלים החלו לצאת מאזור ג'אפנה. הבדלנים הטאמילים טענו לזכותם על השליש הצפוני של המדינה ועל החוף המזרחי. הם היו ללא ספק הרוב בצפון, אך במזרח התגוררו קהילות של טאמילים, של סינהאלים ושל מוסלמים, שוות פחות או יותר בגודלן. האלימות הסלימה, כששני הצדדים לוקחים חלק בהסתה ובמעשי הטבח, ומנהלים מה שאנחנו מכנים היום 'טיהור אתני'

עד סוף שנת 1985 היו 50,000 סרי לנקים במחנות פליטים, ו-100,000 טאמילים הוגלו למחנות במדינת טאמיל נאדו, שבדרום הודו. הכלכלה צנחה עם הירידה בתיירות, מחירי התה הגיעו לשפל ונותני סיוע שונים איימו להפסיק את תמיכתם בשל ההפרה של זכויות האדם. בשנת 1987 דחקו כוחות הצבא את ה'נמרים הטאמילים' חזרה אל העיר ג'אפנה, והתסיסה הטאמילית בדרום הודו, שהפעילה לחץ על ממשלת הודו, העלתה את האפשרות האיומה של פלישה הודית לסרי לנקה. ג'איווארדין הצליח להגיע לפשרה עם ראש הממשלה ההודי דאז, ראג'יב גנדי, לפיה יחזור צבא סרי לנקה לבסיסיו וכוח הודי לשמירה על השלום (IPKF) ישמור על הסדר בצפון המדינה ויפרוק את הבדלנים הטאמילים מנשקם. מה שנראה כמו אפשרות הגיונית על הנייר התפוצץ בפנים של כולם כאשר הסינהאלים והמוסלמים בדרום פתחו במהומות נגד ה'כיבוש' ההודי וה'מכירה בזול' של הלא-טאמילים במזרח. הנמרים הטאמילים תקפו את הסינהאלים, כוח IPKF ההודי תקף את ה'נמרים הטאמילים' וסרי לנקה הפכה לתסבוכת טובענית, שממנה אף אחד לא יכול לצאת בשלום ובכבוד.

בשנת 1989, בדיוק כאשר כוח ה- IPKF הצליח להחזיר לעצמו מראית עין של שליטה בצפון, פרץ מרד סינהאלי בדרום האי ובמרכזו, כאשר מפלגת JVP מנצחת על סדרה של שביתות ושל רציחות פוליטיות. המדינה היתה שרויה בקיפאון כאשר ממשלת סרי לנקה, באותה עת ברשותו של ראנאסינג פרמאדאסה (Ranasinghe Premadasa) ניסתה לפתות את מפלגת JVP לנטוש את דרכי הטרור ולעבור לפעול בדרכים פוליטיות מקובלות. כאשר תוכנית זו נכשלה, הפעיל פרמאדאסה יחידות מוות, שהתמחו ברצח של פעילי ה- JVP ובהשלכת גופותיהם לנהרות. כך החלו שלוש שנים של שלטון טרור, שבמהלכן התרחשו לפחות 30,000 מקרי רצח. כוח IPKF ההודי, שבשיאו מנה 80,000 איש, נסוג ממשימתו כפוית הטובה בשנת 1990. 'הנמרים הטאמילים' הסכימו להפסקת אש, אבל האלימות פרצה שוב כמעט מיד, כאשר פלג טאמילי פורש הכריז בצורה חד צדדית על הקמתה של מדינה עצמאית.

מאז התנדנדה ממשלת סרי לנקה בין פתרונות פוליטיים לפעולות צבאיות, כשאף אחד משניהם אינו מצליח לשים קץ לטבח ולטרור. ראג'יב גנדי נרצח על ידי מתאבד טאמילי בשנת 1991, ועל פרמאדאסה נגזר גורל דומה ב-1993. הפסקת אש שהוסכם עליה בראשית 1995 הופרה באופן חד צדדי על ידי 'הנמרים הטאמילים'. הממשלה הגיבה בשלהי 1995 במבצע צבאי גדול, שבה כבשו מחדש חצי האי ג'אפנה וגירשו הן את ה'נמרים' והן את האוכלוסייה הטאמילית מהעיר. לתקופה קצרה נדמה היה שהיוזמות הממשלתיות לפיוס האוכלוסייה הטאמילית מתקבלות על ידה, ש'הנמרים הטאמיליים' דוכאו, ושסרי לנקה עלתה סוף סוף על הדרך לשלום בר קיימא. אולם 'הנמרים' התארגנו מחדש ובאמצע 1996 חזרו לפגוע בחילות הצבא שהוצבו בצפון סרי לנקה, ולבצע פעולות טרור בקולומבו. האלימות המתחדשת חזקה את המתנגדים באוכלוסייה הסינהאלית לעשיית שלום עם האוכלוסייה הטאמילית, הטילה מום נוסף בניסיונות השלום המדדים וזרעה ייאוש בקרב הרוב הסרי לנקי, שכמה לשים קץ לאלימות.

עם כניסת המילניום החדש, הנמרים הטאמיילים ניסו להשתלט בחזרה על חצי האי ג'אפנה, והמחבלים המתאבדים שפעלו בשליחותם פוצצו את עצמם, יחד עם עוברי אורח חפים מפשע, בכל רחבי האי, במיוחד בקולומבו. הטבח שנערך באמצע אוקטובר 2000 ב-26 אסירים טאמיליים לא חמושים, בידי המון סינהאלי בעיר באנדאראוולה (Bandarawela), הוכיח שוב עד כמה עמוקה האיבה בין שני צידי הסכסוך. כתוצאה מהטבח התרחשו הפגנות אלימות, שהביאו לתקיפות בתגובה, והתגובות ותגובות שכנגד משכו גם את איזור מרכז סרי לנקה, השקט יחסית, אל סערת הסכסוך. בנובמבר-דצמבר 2000 התעוררה תקווה מסוימת, בשל ניסיונותיה של נורבגיה לתווך בשיחות בין הממשלה לבין הנמרים - באקט פוליטי ראשון מסוגו, נפגש השליח הנורבגי באופן פרטי עם מנהיגי שתי הקבוצות - אולם לעת עתה נראה שהצדדים אינם זזים מעמדותיהם.

צ'אנדריקה קומאראטונגה, היתה ב-1994 לאישה הראשונה שמכהנת בתפקיד נשיא סרי לנקה, וב-1999 זכתה בכהונה נוספת, לאחר שהצליחה להשאיר את הקואליציה שלה בשלטון למרות ההפסדים בפרלמנט. ימים ספורים לפני הבחירות הותקפה הנשיאה ויו"ר הקואליציה על ידי מחבל מתאבד מטעם הנמרים הטאמילים, וכתוצאה מכך איבדה את הראייה בעין אחת.

בדצמבר 2001 היה ראניל וויקראמאסינגה, שהפסיד בבחירות ב-1999, לראש הממשלה, בעקבות נצחונה הסוחף של מפלגת האיחוד הלאומי בבחירות לפרלמנט. אף כי המאבקים הפוליטיים היו עלולים לשתק את הממשלה בהתמודדותה עם הבעיות הלאומיות של סרי לנקה – אינפלציה גבוהה, אבטלה גבוהה, תשתיות רעועות וכמובן, מלחמת האזרחית המתמשכת – שתי המפלגות התאחדו במפתיע בתמיכה בשיחות השלום עם הנמרים הטאמילים.

שיחות השלום, שהתקיימו בתיווכה של משלחת נורבגית, הניבו הפסקת אש בת חודש, שהחלה ב-24 בדצמבר 2001 (הראשונה מזה שבע שנים), וזו חודשה בהסכמת שני הצדדים בינואר 2002. ממשלת סרי לנקה גם הסירה את האמברגו בן שבע השנים שהטילה על האזורים שבשליטת הנמרים הטאמילים.

בשנת 2010 הביסו כוחות הצבא הסרי לנקיים את הנמרים הטמיילים, ובכך שמו קץ לסכסוך ארוך השנים. מאז נהנית המדינה משקט ומפריחה כלכלית. ענף התיירות, שנפגע במיוחד במהלך מלחמת האזרחים, זוכה שוב לפריחה מחודשת, ואלפי תיירים פוקדים את האי.

תרבות ואירועים:


הטרגדיה של סרי לנקה נובעת מחוסר סובלנות עדתית וממתן פירוש מיליטנטי לפילוסופיה דתית. הסינהאלים הם בודהיסטים ברובם, ואילו מרבית הטאמילים הינדים, ויש גם מיעוטים גדולים של מוסלמים ושל נוצרים 'בורגרים' (צאצאים של הקולוניאלים ההולנדים). הסינהאלים דוברים סינהאלית, הטאמילים ומרבית המוסלמים דוברים טאמיל ואילו הבורגרים דוברים אנגלית. המוסלמים פזורים בכל רחבי האי וסבורים שהם צאצאים של סוחרים ערביים או הודיים קדומים. הם נותרו במידה רבה מחוץ לקונפליקט הבין עדתי, אף שהיו גם התנגשויות בין מוסלמים לבין טאמילים, במזרח סרי לנקה. הטאמילים המתגוררים באזור ההררי הם בני קאסטות נמוכות, שהובאו לסרי לנקה על ידי הבריטים, כדי לעבוד במטעים. יש להם מעט מאוד במשותף עם הטאמילים בצפון האי, שחיים בסרי לנקה כבר יותר מ-1,000 שנה. הטאמילים שחיים באזור ההררי הצליחו במרבית המקרים להישאר מחוץ לעימות האתני הנוכחי.

האדריכלות, הפיסול והציור הקלאסי של סרי לנקה הם בודהיסטיים בעיקרם. סטופות (מבנים בודהיסטים דתיים, שבתוכם שרידים של הבודהה) פזורות ברחבי האי ויש גם מספר פסלי בודהה גדולים במיוחד, הבולטים מביניהם באוקאנה (Aukana) ובבודורובאגאלה (Buduruvagala). באנוראדהאפורה (Anuradhapura) ובפולונארואה (Polonnaruwa) נמצאים השרידים הארכיאולוגיים המרשימים ביותר, אבל קאנדי היא מרכז התרבות המשגשג ביותר כיום. עם השרידים מהתקופה הקולוניאלית נמנים תעלה, כנסיות ומבצרים הולנדיים ובתי מגורים, מועדונים ובתי משפט בריטיים. גאלה (Galle) היא העיר הקולוניאלית היפה ביותר על האי. הריקוד הסינהאלי דומה לריקוד ההודי הקלאסי, אבל נעזר יותר באקרובטיקה, בזריזות ובסימבוליות לצורך העברת סיפור המעשה. קאנדי היא מקום טוב לצפות בריקודים הטיפוסיים לאזורי פנים המדינה, אבל קולומבו ואמבאלאנגודה הם המקומות המתאימים לצפות בריקודים הטקסיים לגירוש שדים.. התיאטרון העממי משלב ריקוד, הצגה עם מסיכות, תיפוף וטקסים לגירוש שדים, כדי לשחזר בצורה החיה ביותר את הסיפורים הסרי-לנקים העממיים. גילוף בעץ, אריגה, קדרות ועבודות במתכת הם כולם סוגי אמנות מפותחים מאוד, וסרי לנקה מפורסמת מאוד באבני החן שלה. אמבאלאנגודה היא המקום הטוב ביותר לראות את המסכות הסרי-לנקיות; ראטנאפורה היא המרכז לסחר האבנים הטובות באי.

אורז ותבשילי קארי - לעתים קרובות חריפים לאללה - הם מרכיבי הארוחות הבסיסיים, והם מוגשים, בדרך כלל, בלוויית מנות קטנות של ירקות, של בשר ושל דגים. התפריט הסרי לנקי כולל גם מאכלים הודיים, כדוגמת התאלי הצמחוני (ארוחה דרום הודית, של אורז בלוויית מגוון של תבשילים), ביריאני (biriyani) - אורז בתיבול עדין ומיוחד וקול (kool) - מגוון ירקות מאודים, מטוגנים ומיובשים בשמש. הופרז (Hoppers) הוא חטיף סרי לנקי ייחודי, המזכיר פנקייק, ומוגש עם ביצה או עם יוגורט ודבש. בערים שלאורך החוף יש דגים נהדרים ומרבית המטיילים חיים בשמחה על דג הטונה המקומי המעולה. יש שפע של פירות טרופיים לבחירתכם, התה נפלא והבירה סבירה.

פעילויות:


לאורך החוף הדרום מערבי יש מספר רב של חופים מתאימים לרחצה. בהיקאדואה (Hikkaduwa) יש אתרים מצוינים לצלילה, לשנירקול ולגלישה, באונואטונה (Unuwatuna) יש תנאים נוחים לשנירקול וניתן לצאת לשיט, לגלישת רוח ולסקי מים על נהר בנטוטה (Bentota). אם אתם בעניין טרקים, נסו לטפס אל פסגת אדם או לחצות את הורטון פליינס (Horton Plains), רמה מוזרה סמוך לנוארה אלייה, כדי לראות את המדרון התלול, בן 700 המ', שב'קצה העולם' (World's End)
מידע שימושי:

ויזות: בעלי דרכון ישראלי (כמו גם בעלי דרכון אמריקני, אירופי, אוסטרלי, ניו זילנדי, קנדי, יפני, סינגפורי והונג קונגי) אינם זקוקים לוויזה כדי לבקר בסרי לנקה. אישור כניסה, ל-30-90 יום, יינתן אוטומטית, עם הגעתכם.

סיכונים בריאותיים: כולרה, צהבת ומלריה

שעון: מקדים בשלוש שעות את שעון ישראל

חשמל: 230-240 וולט

מידות ומשקלות: השיטה המטרית

תיירות: 400,000 תיירים בשנת 1994.

מטבע: רופי סרי לנקי

עלויות יחסיות:

ארוחה זולה: 1.5 דולרים

ארוחה ממוצעת: 3 דולרים

ארוחה יקרה: 6-15 דולר

חדר זול: 4 דולרים

חדר ממוצע: 15 דולר

חדר יקר: 30 דולר ויותר.

סרי לנקה היא עדיין מדינה זולה למדי לטיול. אפשר להתקיים בקלות עם פחות מ-20 דולר ליום, אם מתגוררים בחדרים בסיסיים לזוג, נוסעים באוטובוסים ולא מוציאים כסף על מסעדות יקרות. אתם יכולים, כמובן, להוסיף 5 או 10 דולר, לעלות קצת ברמה וללון ברסט האוסים נהדרים, או להחליט לחגוג על 100 דולר ליום ולעשות הכול ברמה של חמישה כוכבים

ניתן לפדות המחאות נוסעים במרבית הבנקים המרכזיים. שער החליפין להמחאות נוסעים גבוה במעט משער החליפין למזומן, אבל כדאי שיהיה לכם גם קצת כסף במזומן, למקרים שבהם אינכם יכולים להגיע לבנק (יש שפע של חלפני כספים בקולומבו ובהיקאדואה). הכי כדאי להביא דולרים. כספומטים הם מחזה שכיח, בעיקר בערים הגדולות, אבל מחוץ לקולומבו ולקאנדי, רובם אינם מיועדים לכרטיסי אשראי בינלאומיים. במקומות רבים ניתן לשלם בכרטיסי אשראי; בבנקים הגדולים ניתן למשוך כסף באמצעות ויזה ומאסטרקארד.

דמי שירות בסך עשרה אחוזים מוספים לחשבון בכל מלון ומסעדה כמעט, בטווח המחירים הבינוני עד גבוה, כך שאין צורך להשאיר טיפ, אף שיש להניח שהחדרנים והמלצרים לא זוכים לראות הרבה מ'דמי השירות' הללו. אין צורך לתת טיפים במוניות או בריקשות. סבלי מלון מקבלים בדרך כלל 10-20 רופי לתיק כבד. בהכללה ניתן לומר שהמחירים בסרי לנקה פתוחים למשא ומתן, אבל אין צורך לראות בעמידה על המיקח קרב לחיים ולמוות. נסו לברר מה העלות המקובלת והגיעו לפשרה המוסכמת על כל הצדדים. איבוד שלוות נפשכם או צעקות לא יביאו אתכם לשום מקום.

אתרים:

קולומבו


קולומבו (Colombo), העיר הגדולה ביותר באי, היא מקום רועש, תזזיתי וקצת משוגע. למרבה השמחה התקלות למיניהן, התנועה הפקוקה והפסקות החשמל מתקבלים כולם בחיוך ובמשיכת כתפיים. 'נו פרובלם' (אין בעיה) יכול בקלות להיות המוטו הלאומי; זהו ללא ספק המשפט שכולם מכירים ויודעים להגיד. בעיר עצמה אין הרבה אתרי תיירות מובהקים, בהשוואה לחלקים אחרים של האי, אבל היא ססגונית למדי ושווה לבקר בה כדי לראות את מרכז הכוח, המניע את סרי לנקה.

קל יחסית להתמצא בקולומבו. מצפון נמצא רובע הפורט (Fort - 'המבצר'), מרכז העסקים של העיר, שבו חנויות כלבו, חנויות ספרים, משרדים של חברות התעופה וגם סניף Central Bank, שבו פוצץ עצמו מתאבד מה'נמרים הטאמילים', בינואר 1996. יש אתרים רבים אחרים, כמו מגדל השעון (clock tower), מגדלור לשעבר, משכן הנשיא (שמכונה 'משכן המלכה' בפי שמרנים חסרי תקנה), ומקבץ של מבנים קולוניאליים, שמקנים לרובע אווירה אימפריליסטית, שחלף זמנה

מדרום לרובע הפורט נמצא גאל פייס גרין (Galle Face Green), אזור פתוח, על שפת הים, עם שטחים ירוקים, המשמשים למשחקי קריקט, להעפת עפיפונים ולמפגשי אוהבים. סינמון גארדנז (Cinammon Gardens - 'גני הקינמון'), צפונה יותר, היא השכונה הסטייליסטית ביותר בקולומבו, עם בתי אחוזה אלגנטיים, רחובות עטורי עצים והפארק הגדול ביותר בעיר. ממזרח לפורט נמצא באזאר פטה (Pettah bazaar) המעניין. שוטטו והתפעלו משלל המוצרים והסחורות - פירות, ירקות, בשר, אבנים יקרות, זהב, כסף, נחושת וג'אנק.

לחובבי תרבות אסור לפספס את המוזיאון הלאומי (National Museum), שבו אוסף טוב של יצירות היסטוריות, את גלריית האמנות (Art Gallery), שמתמקדת בפורטרטים ובתערוכות מתחלפות של אמנים מקומיים, וכן את המסגדים והמקדשים ההינדים והבודהיסטים הרבים של העיר. לאחר שערכתם היכרות עם התרבות של סרי לנקה, אתם יכולים להתוודע אל בעלי החיים של האי, בגן החיות דהיוואלה (Dehiwala Zoo). גולת הכותרת של גן החיות היא מופע הפילים, שנערך בשעות אחר הצהריים. חוף הרחצה האמיתי הקרוב ביותר נמצא במאונט לאביניה (Mt Lavinia), אתר נופש דהוי, עשרה ק"מ מדרום לעיר.

המלונות והמסעדות הזולים והחנויות הטובות ביותר נמצאים ברובע הפורט וברובע פטה (Pettah). אין חיי לילה של ממש, אף שזו בהחלט חוויה ללכת לראות סרט בבית הקולנוע שברובע הפורט.

קאנדי


קאנדי (Kandy), ה'בירה' הרגועה של האזור ההררי של סרי לנקה והמעוז ההיסטורי של השלטון הבודהיסטי באי, בנויה סביב אגם שליו ומוקפת גבעות ציוריות. גגות הרעפים המשופעים מקנים לה אופי ייחודי, ומרכז העיר הוא מקבץ נהדר של חנויות לממכר עתיקות, רעש, אוטובוסים, שווקים ומלונות.
אתרי תיירות עירוניים נוספים הם המוזיאון הלאומי (National Museum) הקטן אך מצוין, הגנים הבוטניים פראדנייה (Peradeniya Botanic Gardens) ושמורת אודאוואטאקל (Udawattakelle Sanctuary), גן עדן שליו לבעלי כנף. יש הרבה מסלולי הליכה יפים באזור קאנדי, שאחד מהם מוביל אל המאהאוולי (Mahaweli), שם תוכלו לראות כיצד רוחצים את הפילים. במרכז לתרבות ואיגוד האמנות קאנדיאן (Kandyan Art Association & Cultural Centre), שליד האגם, יש תצוגות יפות של עבודות יד מקומיות ואולם למופעי ריקוד פופולרי.

קאנדי נמצאת 100 ק"מ מצפון מזרח לקולומבו. אין בה אמנם נמל תעופה, אך מספר רב של אוטובוסים ושל רכבות נוסע בין שתי הערים.

אנוראדהאפורה

אנוראדהאפורה (Anuradhapura) היא בירתה המקורית של סרי לאנקה, סמל חשוב של השלטון הסינהאלי, והגדולה והחשובה מבין עריה העתיקות של סרי לנקה. היא הוכרזה כבירת האי בשנת 380 לפני הספירה, ובמשך יותר מ-1,000 שנה שלטה ממנה שורת מלכים סינהאלים. שרידיה המרשימים 'התגלו' בראשית המאה ה-19 ונמצאים בתהליכי שיקום ושחזור מאז ועד היום. העתיקות נמצאות ממערב לעיר המודרנית אנוראדהאפורה ומצפון לה. עץ הפיקוס ההודי הקדוש הוא האתר הדתי החשוב ביותר בעיר, והוא גדל מייחור שנלקח מהעץ המקורי, שתחתיו ישב הבודהה כאשר זכה בהארה. בתופאראמה דאגובה (Thuparama Dagoba), העתיק שבמקדשיה הרבים של אנוראדהאפורה, שמורה, על פי האמונה, עצם הבריח של הבודהה. ג'טאבאנאראמה דאגובה (Jetavanarama Dagoba) הוא הגדול בשרידי המקדשים ועל פי ההערכות היה גובהו בעבר למעלה מ-100 מ' והתגוררו בו כ-3,000 נזירים. יש גם מוזיאונים הראויים לביקור, שתי בריכות משוחזרות ששימשו את הנזירים לטקסי רחצה דתיים, ומאגרי מים ענקיים, שנבנו כדי לספק מי השקיה לשדות האורז. הדרך הטובה ביותר לטייל באזור היא ברכיבה על אופניים.

שרידיה של העיר העתיקה פולונארואה (Polonnaruwa), שעל שפת האגם, 75 ק"מ מדרום מזרח לאנוראדהאפורה, מתוארכים ברובם לתקופת שלטונה של שושלת צ'ולה ההודית, במאות ה-11-12 לספירה, אבל הם פזורים על פני שטח מצומצם יותר והשתמרו במצב נהדר.

אנוראדהאפורה נמצאת 250 ק"מ מצפון לקולומבו. יש שפע של אוטובוסים הנוסעים בין קולומבו לאנוראדהאפורה מדי יום; אתם יכולים לנסוע באוטובוס ישן תמורת כ-0.60 דולרים או להחליט לבזבז 0.70 דולרים נוספים ולנסוע באוטובוס הבינעירוני הממוזג. יש גם רכבות אל אנוראדהאפורה, אבל פעילותן תלויה במצב הביטחוני בצפון האי.

סיגיריה


מצודת הסלע המרהיבה סיגיריג'ה (Sigiriya) היא מצודה בלתי חדירה, מקום התבודדות לנזירים וגלריה לציורי סלע. היא נבנתה במאה החמישית לספירה, כהגנה מפני פלישה צפויה, וניצבת בראש צוק בן 200 מ'. בשיא תפארתה היא דמתה, יש להניח, לטירה אירופית שהוצנחה על פסגת איירס רוק האוסטרלי. יש כאן גני מים, ציורי סלע של עלמות חן, מן המאה ה-15, קיר גרפיטי בן 1,000 שנה, המנציח את התרשמותם של המבקרים מנערות-האמצע הזוהרות, כמה כפות רגלי אריות ענקיות מאבן ונופים עוצרי נשימה.

כדי להגיע מקולומבו לסיגיריג'ה עליכם לעלות לאוטובוס שעוצר בדאמבולה (Dambulla), ומשם להמשיך בכל אחד מן האוטובוסים, היוצאים אחת לשעה, עד מצודת הסלע, מרחק 191 ק"מ סך הכול.

היקאדואה


היקאדואה (Hikkaduwa) היא עיירת הנופש המפותחת ביותר על חופי האי, אף שהיא נראית די נטושה בימים אלו. יש בה מגוון של מלונות, של מסעדות טובות ושל חופי רחצה נחמדים, רצופי בתי קפה. אפשר לשנרקל בשמורת אלמוגים יפה ונגישה, לצלול אל מספר שרידי ספינות במפרץ, לצאת לשיט בסירות בעלות קרקעית שקופה ויש גם גלים לא רעים לגלישה. זו עיירה רגועה, דומה להרבה עיירות חוף אסיאתיות אחרות, הפופולריות בקרב מטיילים מערביים. יש כאן גם שפע של חנויות תיירותיות, מקדש בודהיסטי, אגם עם שפע של עופות, ולא מעט נהגים מטורפים, הדוהרים במורד הרחוב הראשי.

אוטובוסים רבים מגיעים מקולומבו, מרחק 78 ק"מ לאורך החוף, ויש גם ארבע רכבות אקספרס יומיות, הנוסעות בין שתי הערים. בנוסף פועלות מספר רכבות איטיות, אבל הנסיעה בהן עלולה לארוך שלוש עד ארבע שעות.

גאלה


עיר הנמל גאלה (Galle), שיש הסוברים שהיא העיר התנ"כית תרשיש, ממחישה בצורה נפלאה את עברה ההולנדי של סרי לנקה. המבצר ההולנדי (Dutch Fort), המשתרע על פני 360 דונמים, נבנה בשנת 1663 והצליח לעמוד בפגעי הזמן. החומות המסיביות שלו מקיפות את הצוק שעליו בנוי החלק העתיק של גאלה, ובתחומן בתים, כנסיות ומוזיאונים שהקימו ההולנדים. באזור שוררת אווירה שקטה ורגועה, שנדמית כמעט מנותקת ממהלך ההיסטוריה. מלון ניו אוריינטל (New Oriental Hotel), שהוקם עבור המושלים ההולנדים, בשנת 1684, הוא פנינה קולוניאלית, עם בר משובח ועתיר אווירה. בסמוך יש חוף רחצה קטנטן, אך מרבית המטיילים מעדיפים להמשיך לאורך קו החוף, אל חופי הרחצה היפים באונואטונה (Unuwatuna), בוולינגמה (Weligama) ובטאנגאלה (Tangalla).

אוטובוסים ציבוריים ופרטיים רבים נוסעים לאורך 107 הק"מ שבין קולומבו לגאלה, ויש גם מספר רב של רכבות אקספרס מדי יום.
מחוץ למסלול:

פסגת אדם


בחודשים דצמבר עד אפריל מתקבצים עולי רגל אל פסגת אדם (Adam's Peak), המתנשאת לגובה של 2,224 מ'. בראשה יש 'טביעת רגל' ענקית, שהמוסלמים טוענים שהיא טביעת רגלו של אדם הראשון, שניצב שם לאחר חטא גן העדן. הבודהיסטים מאמינים שזוהי טביעת רגלו של בודהה וההינדים חושבים שמדובר דווקא בטביעת רגלו של האל שיווה, ובכל מקרה העובדה הברורה היא שהמקום מהווה יעד לעלייה לרגל כבר יותר מ-1,000 שנה. הנוף הנשקף מן הפסגה עם שחר מספיק לבדו כדי לגרום תהיות, גם לכופר הציני ביותר. הטיפוס לפסגה מהעיירה דאלהאוזי (Dalhousie) אורך כארבע שעות.

יש תחבורה נוחה אל מרגלות פסגת אדם, ואם אתם מתכננים לטפס בלילה (כדי להיות למעלה עם שחר), הרי שיש לכם יום שלם להעביר בדרכים. בעונת העלייה לרגל יוצאים אוטובוסים אל דאלהאוזי מקאנדי, מנוארה אלייה ומקולומבו. בתקופות אחרות תצטרכו להגיע קודם כל אל האטון (Hatton) או אל מאסקלייה (Maskeliya). אם נהיה ממש מאוחר, תוכלו לתפוס מונית אל האטון או אל דאלהאוזי. בין קולומבו לפסגת אדם מפרידים 220 ק"מ.

נוארה אלייה


נוארה אלייה (Nuwara Eliya) היתה בעבר ההיל סטיישן (עיר נופש הררית) החביבה ביותר על הבריטים בסרי לנקה, ועדיין השתמר שמץ מן האווירה האימפריליסטית: שילוב של אדריכלות טיודורית וג'ורג'יאנית, גגות עם גמלונים, מדשאות מטופחות עם שיחי ורדים ומצבות מכוסות טחב. כדי לספוג את האווירה הקסומה לכו לבקר בהיל קלאב (Hill Club) - יש כאן הכול - מגרש גולף, מגרשי טניס ואפילו כמה עותקים של המגזין הכה אנגלי קאנטרי לייף - או לחילופין בקרו בגנים הבוטניים ובמטעי התה שבגבעות באזור.

אוטובוסים אל נוארה אלייה יוצאים מקולומבו אחת לשעה בערך, וגם מקאנדי יוצאים אוטובוסים תכופים. אתם יכולים גם לנסוע ברכבת, אף שתצטרכו לרדת בנאנו אויה (Nanu Oya) ולהמשיך משם באוטובוס או במונית, עד נוארה אלייה, כיוון שאין תחנת רכבת בעיירה עצמה.

יאלה ווסט


יאלה ווסט (Yala West) הוא אחד הפארקים הלאומיים היחידים בסרי לנקה, שעדיין פתוחים בפני מטיילים זרים. הוא משתרע על פני 1,000 קמ"ר כמעט, בדרום מזרח המדינה ובתחומיו אזורי סלעים, בתה ולגונות. זהו מקום טוב במיוחד לראות פילים ובנוסף חיים כאן נמרים, דובים, איילים, תנינים, חזירי בר, קופים, בופלו וטווסי בר. הדרך הטובה ביותר לטייל בפארק היא לשכור ג'יפ עם נהג בטיסאמאהאראמה (Tissamaharama), ולהמתין סמוך לאחד ממקורות המים, עם שחר או בשעות בין הערביים. פארק לאומי בונדאלה (Bundala NationalPark) הסמוך הוא המקום הטוב ביותר בסרי לנקה לחובבי צפרות.

יאלה ווסט סגור בחודש ספטמבר ובדרך כלל גם במחצית השנייה של אוגוסט ובמחצית הראשונה של אוקטובר. כאשר הוא פתוח, הדרך הנוחה ביותר להגיע אליו היא לנסוע באוטובוס עד עיירת החוף טיסאמאהאראמה, 241 ק"מ מקולומבו, ושם לשכור, כאמור, ג'יפ עם נהג. אם אתם מטיילים ברכב משלכם, אתם יכולים לנסוע היישר אל שער הפארק ולשלם את דמי הכניסה והביטוח.
תחבורה:

אין טיסות פנים בתוך סרי לנקה, מה שמותיר את האוטובוסים והרכבות כאמצעי התחבורה העיקרי. האוטובוסים, החל מהמפלצות יורקות הפיח ועד המיניבוסים הפרטיים המודרניים, הם רבים, זולים וצפופים להחריד. הנסיעה ברכבת היא אמנם איטית יותר, אבל הרבה הרבה יותר נוחה. טיול באופנוע או במכונית שכורה הופך לאפשרות מקובלת יותר ויותר, אף שכדי לנהוג בסרי לנקה צריך לעתים קרובות לשרוד מרוץ מכשולים סביב לפרות ולכלבים - ורבים מאלו האחרונים מדדים ברחבי המדינה על שלוש רגליים. מקובל מאוד לשכור מכונית עם נהג לטיול יום או לטיול של מספר ימים ברחבי האי; המחירים סבירים, אם חולקים את העלות בין כמה חברים. התחבורה המקומית כוללת אוטובוסים עירוניים, מוניות ואוטו ריקשות. הקפידו לסכם על מחיר מראש.

מתי ואיך להגיע?


מבחינת מזג אוויר, העונות היבשות והטובות ביותר לביקור בסרי לנקה הן דצמבר עד מרץ בחוף המערבי, בחוף הדרומי ובאזור ההררי, ומאי עד ספטמבר בחוף המזרחי. דצמבר עד מרץ הם גם החודשים שבהם מגיעים רבים מן התיירים הזרים, שמרביתם נמלטים לכאן מהחורף האירופי.

לטיול מחוץ לעונה יש יתרונות משלו - לא רק שהמוני המטיילים חוזרים הביתה אלא שגם ניתנות הנחות על מחירי טיסות ומלונות רבים. זו אמנם העונה הגשומה, אבל לא כל הזמן יורד גשם. שוניות מגנות על אזורי חוף מסוימים והופכות את השחייה לאפשרית במקומות שונים, כמו למשל בהיקאדואה, שיכול להיות ממש נחמד לבלות בה בתקופת המונסון.

הדרך היחידה להיכנס לסרי לנקה היא בטיסה. קולומבו היא שער הכניסה הבינלאומי ונוחתות בה טיסות ישירות מאירופה, מאסיה, מאוסטרליה ומהמזרח התיכון. מישראל ניתן כיום לטוס אל קולומבו, בטיסות של ג'ורדניין איירליינס, חברת התעופה הירדנית. יש טיסות זולות בין קולומבו לצ'נאי (מדרס), לטריצ'י, לטירבאנדרום ולמומבאי (בומביי), שבהודו. מס נמל עשרה דולרים.
 
.














אתר בית חב"ד סרי לנקה טל': 94-77-3409048 + | כתובת: Green Path 70, Colombo 03 | צור קשר
מופעל על ידי 'חב"ד נט' - מרכז אתרי חב"ד בישראל, נוסד על ידי חברי הנהלת אגודת חסידי חב"ד בארה"ק. דוא"ל ne@chabad.co.i

;